קומפוסט

כל מה שרציתם לדעת על קומפוסט

מהו קומפוסט? איך מייצרים אותו? ולמה הוא מועיל ? רוצים לדעת את התשובות? על כל אלה ועוד נענה בכתבה הבאה.

מה זה בעצם קומפוסט?

קומפוסט או בשמו העברי רקבובית, זהו בעצם סוג של דשן המיוצר משאריות של צמחים שונים שהתפרקו. תהליך הפירוק של אותם שאריות נקרא קומפוסטציה. בטבע הקומפוסט נוצר מהמחזוריות של הצמחים השונים, עלים שנושרים, שאריות יבול ועוד כולם נופלים על הקרקע מתפוררים ומתחילים להתפרק באמצעות אין סוף של מיקרואורגניזמים לכל היסודות מהם הצמח מורכב. בכך הן עוזרות לצמחים האחרים שעדיין בחיים לקבל את אותם היסודות בכך שהן מעשירות את הקרקע, מאווררות אותה, ומספקות חומרי מזון שונים לצמחים ועוד.

תוכן עניינים

במה הקומפוסט תורם לקרקע?

לקומפוסט יש הרבה יתרונות שהוא מעניק לאדמה.
בתור התחלה הקומפוסט מסייע לשיפור המרקם של האדמה, ולאיוורור שלה. הקומפוסט גם עוזר באחזקת המים, אדמה שיש במה קומפוסט מצליחה להחזיק פי 6 ממשקלה. בכך גם מונע בליה וסחף. יתרון נוסף של הקומפוסט זה שהוא מספק חומרי מזון עבור הצמחים השונים תוך כדי הפחתה של חלחול ובריחה שלהם לעומק הקרקע.
דבר נוסף הקומפוסט על ידי שיפור הקרקע מייצר אצל הגידולים השונים חסינות יותר טובה למחלות ומזיקים שונים. 

תורם לשיפור מבנה הקרקע

לרובנו אין בבית את האדמה האידיאלית לגידול גידולים שונים, ברוב המקרים נצטרך לדאוג לשיפור הקרקע על מנת לספק קרקע טובה מספיק לגידול גידולים שונים. לא משנה מאיזה אדמה אתם מתחילים, קשה, חולית, רטובה, או כבדה הקומפוסט יסייע לשיפור המרקם של הקרקע, יסייע ליכולת החזקת המים והפוריות שלה. ולאט לאט תוכלו לראות את האדמה הופכת לרכה אוורירית וחומה- מה שבעצם מספק לכם את הבית המושלם לגידול צמחים בריאים יותר. 

מספק חומרים מזינים

אדמה פורייה דורשת תחזוק אי אפשר לצפות גם במידה וזכיתם מההתחלה באדמה טובה שהפוריות שלה והעושר שבה יישארו לתמיד, גם בטבע קיים דישון קבוע של האדמה על ידי מחזוריות הצמחים השונים. הקומפוסט מכיל בתוכו תרכובות אורגניות בשלבי פירוק שונים עם מינרלים וכמות גדולה של מיקרואורגניזמים מועילים, אשר מוענקים לקרקע בעת ערבובה עם הקומפוסט. משום שהתרכובות הן בשלבי פירוק שונים, אותם חומרים הזנה משתחררים בהדרגה בעת פירוקם וזמינים לצמח במשך חודשים ולעיתים אפילו שנים.

מה גם שהקומפוסט הוא הדשן היחיד שמספק קשת כה רחבה של חומרי הזנה.

ממריץ מיקרואורגניזמים מועילים

על מנת לייצר את הקומפוסט יש צורך במיקרואורגניזמים שונים שיעשו את עבודת הפירוק של שאריות הצמחים השונים לכדי חומרי הזנה שונים. אותם מיקרואורגניזמים לא רק תורמים לתהליך הפירוק הזה אלא מסייעים למנוע מחלות וחיידקים שונים מלתקוף את הצמחים שלכם. בנוסף סוגים שונים של מיקרואורגניזמים אלו אשר נמשכים לקומפוסט שמייצרים מנהרות באדמה מספקים בפעולה זו מעברים שמספקים אוויר ומים לשורשי הגידולים השונים.

קומפוסט חם

באיזה מקרים כדאי להשתמש בקומפוסט?

אי אפשר להגיד אף פעם שיש לכם יותר מידי קומפוסט, ואין מה לעשות איתו וזה מהסיבה הפשוטה שיש לו שימושים רבים. קומפוסט הוא המוצר המושלם לשימוש כאשר אתם יוצרים גינה חדשה, שותלים עץ חדש או סתם זורעים מדשאה חדשה. קומפוסט אפשרי לשימוש סביב צמחים בעונת הגידול שלהם, לאדניות הפרחים שלכם או אפילו להעשיר את המצע של צמחי הבית שלכם. בכל מקום ובכל זמן יש לו שימוש והוא יכול להועיל.

קומפוסט - לא מדע מסובך

גם לגננים הכי מנוסים לפעמים יש קרקע שהיא לא הכי אידיאלית. ברגע שמוסיפים קומפוסט לקרקע הוא תורם למיתון רמת החומציות באדמה. ובכך מאפשר לכם רק להנות מהגינון עצמו מבלי להעסיק את עצמכם בשאלות שונות כמו מה ההרכב הכימי של האדמה שלכם? על מנת להעניק מינרלים שונים לקרקע שלכם. הקומפוסט לעומת דשנים אחרים שדורשים מריחה בזמן נכון וכמות נכונה מאפשר מריחה בכל זמן ובכל כמות מבלי לפגוע בצמחים, אי אפשר לשים יותר מידי כי הצמחים יודעים לשאוב בדיוק את החומרים שהם צריכים מהקומפוסט מתי שהם צריכים אותם.

קומפוסט בכל נוף ובכל עונה

הקומפוסט תורם לאדמה חזקה יותר ובריאה יותר לא משנה באיזה סוג צמח מדובר, באיזה עונה או באיזה סוג נוף.

בחצר

תטפחו את הגינה שלכם בעונות השונות באמצעות מינונים קבועים של קומפוסט, באביב הקומפוסט מסייע להכנת הצמחים השונים בהתחלה חזקה ובריאה יותר. ובסתיו גם כשהטמפרטורות יורדות הקרקע עדיין חמה ולכן הקומפוסט עדיין מספק את האורגניזמים החיוניים לצמחים.  

בגינת הירק

באביב יש להשביח את הקרקע עם שכבת קומפוסט, ניתן לערבב בעדינות בכמה סנטימטרים הראשונים של הקרקע או לשלב את הקומפוסט מסביב לצמחים או שורות בודדות. בסתיו כאשר מורידים גידולים שאינם טובים יותר יש לרענן ולאוורר את הקרקע ולערבב בה קומפוסט בשכבה עמוקה של בין 7.5- 10 ס"מ ולאחר מכן לכסות את האדמה החשופה בעלים יבשים על מנת לרענן את הקרקע עד האביב.

רב שנתי

במידה ורוב הגינה מורכבת בצמחים רב שנתיים יש לשמור בהישג יד דלי קומפוסט ומעת לעת לפזר שכבה דקה של 2.5 ס"מ בערך סביב כל גידול, שימו לב יש לשמור על כמה סנטימטרים מרחק מהגבעול כדי למנוע ריקבון של הגבעול עצמו.

שיחים ועצים

בואו לא נשכח ונקפח את העצים והשיחים אצלינו בגינה, אחרי הכל הם לרוב החלק המשמעותי בגינה. באביב ובסתיו יש לפזר שכבה של בערך 7.5 ס"מ בפס רחב אשר גם הוא רחוק מהגבעולים\ גזע שלהם כדי למנוע ריקבון (בערך 15 ס"מ)

מדשאות

כמובן שגם דשא הוא צמח ולכן גם לו מגיע טיפול חם ואוהב של העשרה בקומפוסט \ועל מנת לעשות זאת יש מידי אביב וסתיו לפזר שכבה של ס"מ בערך. יש לשים לב שבמידה והאדמה היא דחוסה קודם צריך לפתוח לאוורר אותה טיפה כדי שהמים יוכלו לשטוף את הקומפוסט אל השורשים של הדשא. תה קומפוסט גם יכול להיות פתרון נהדר.

קומפוסטר בגינה ממשטח

הכנת קומפוסט - מה חשוב לדעת

כמו שכבר אמרנו קודם, הקומפוסט מיוצר באמצעות עבודה של מיקרואורגניזמים, ובשביל שהם יגיעו לבצע את עבודתם מטרתינו היא לספק את התנאים והסביבה האידיאלים ביותר בשבילם. במידה ונעשה זאת התהליך יקרה במהירות – לעיתים תוך 4 שבועות בלבד. אך במידה ולא סיפקנו את התנאים האופטימליים התהליך עדיין יקרה פשוט יקח לו המון זמן. מדובר על בין כמה חודשים טובים לשנים.

הדרך להכין הרבה קומפוסט בזמן קצר

כדי להצליח להכין כמות יפה של קומפוסט בזמן הקצר ביותר יש ארבעה גורמים שצריך לשים לב אליהם:

פחמן

אותם מיקרואורגניזמים שאחראים על תהליך הפירוק ניזונים מחומרים אשר עשירים בפחמן, אותם חומרים הם בעצמם המזון האנרגטי של המיקרואורגניזמים ובכך מספקים להם את האנרגיה הנחוצה ליצירת הקומפוסט. ניתן לזהות חומרים מלאי פחמן על ידי כך שלרוב הם יהיו יבשים, סיביים, שזופים או בצבע חום. לדוגמא: עלים יבשים, נסורת,קש ועוד.

חנקן

כדי להתרבות ולגדול ובכך לבצע את התהליך בצורה המהירה ביותר, אותם מיקרואורגניזמים צריכים חומרים אשר עשירים בחלבון, אותם חומרים לרוב יהיו בעלי חנקן גבוה. מדובר על עשבים שוטים טריים, פירות אשר בשלים יותר מידי דשא טרי או כל חומר ירוק ולח לרוב יהיה עשיר בחנקן. 

מים

לחות היא גורם חשוב מאוד בתהליך, אבל באותה מידה כמו שמעט מידי לחות תגרום לייבוש המיקרואורגניזמים, יותר מידי לחות עלולה להטביע אותם ובכך לחבל לכם בתהליך. מצב הלחות האידיאלי הוא רמת לחות שמרגישה כמו ספוג לח עטוף טוב. במידה וצריך להוסיף מים (עדיף בלי כלורציה) ניתן להכניס את הצינור לאמצע הערימה ולהוסיף מעט בכמה מקומות. על מנת לשמור על רמת לחות נכונה מומלץ להשתמש במיכל סגור או בכיסויו.

חמצן

אותם מיקרואורגניזמים דורשים המון חמצן כדי לבצע את עבודתם בצורה היעילה ביותר והטובה ביותר. לרוב בתחילת התהליך בתקופה הראשונה שבה הרכבנו את הערימה יהיה קיים הרבה אויר בין השכבות השונות אבל ככל שהם יתחילו לעבוד הם יצרכו עוד ועוד חמצן עד אשר הוא יגמר והם יתחילו להיות איטיים. על מנת לעזור להם יש צורך באוורור הערימה מפעם לפעם.

קומפוסט על צמח

למה כדאי לרכוש חממה ביתית אצלנו

טבעלו שמה לעצמה מטרה להיות החברה המובילה בתחום הגידולים בחממות ביתיות. אנו רואים בגידול יבול באופן עצמאי כמטרה חשובה לאנושות. היכולת לגדל את האוכל שאתם אוכלים נראה לנו חשובה מאין כמוהה.
לכן אנו עומלים על הקמת קהילה גדולה ורחבה בה כל המידע על גידול בחממות ביתיות יהיה זמין ונוח. נערוך ניסויים ונעדכן מהשטח. רוצים להיות חלק מהמשפחה? 

מה אסור ומה מותר לשים בקומפוסט

הרכיבים הנפוצים לקומפוסט מתחלקים ל2 קבוצות עיקריות הראשונה היא קבוצה של חומרים עתירי פחמן- חומרים חומים אשר כוללת בתוכה מגוון רחב כגון: גרגירי תירס, עיתונים, מחטי אורן, נסורת ושבבי עץ, גבעולי ירקדות, עלים יבשים וקש. וקבוצה השנייה היא קבוצה של חומרים עתירי חנקן- חומרים ירוקים אשר כוללת בתוכה רכיבים כגון:  פסולת פירות, עלים טריים, אצות, עשבים טריים, זבל נרקב וגזרי דשא.

מה לא מומלץ לשים

אז מה לא מומלץ ואפילו בחלק מהמקרים אסור להוסיף לתערובת קומפוסט שלכם? מוצרי חלב, ביצים, עוף, בשר, דגים ועצמות כל אלה ימשכו חיות בלתי רצויות לערימה, יספקו ריח רע ביותר ולא יועילו לתהליך עצמו להתבצע כראוי. חומרים שטופלו באופן כימי, כמו נייר כרומו ,מוצרים דמויי עץ, צמחים שרוססו או צמחים נגועי מחלות, זכוכית ומתכות אלו גם חומרים אשר לא נרצה להכניס לתערובת מהסיבה הפשוטה שחומרים אלו באופן חד משמעי יפגעו בערימה, ועלולים ליצור נזקים שאחר כך יעברו לצמחים אותם תדשנו בקומפוסט עצמו.

מתכון לקומפוסט, הכרחי או מיותר?

על מנת שאותם מיקרואורגניזמים יפעלו בצורה היעילה ביותר בערימת הקומפוסט שלכם צריך להיות יחס בין חומרים עתירי חנקן על פחמן של אחד לשלוש ( על כל אחד ירוק 3 חומים). רוב האנשים משתמשים בשלושה חלקים של חומרים חומים וחלק אחד של חומרים ירוקים- וזה עובד להם די טוב. כל מקרה של מחסור באחד מחומרים אלו (חום או ירוק) עלול לגרום לפירוק איטי ביותר עקב מחסור בחלבון או אוויר לצורך פעילותם. לא צריך לדאוג ליחס מדוייק כי בסופו של דבר כל חומר מתפרק ועם הניסיון תדעו מה עובד יותר טוב ומה פחות.

לא יזיק ואפילו יועיל

ישנם רכיבים נוספים שניתן לשלב בתערובת הקומפוסט בין שכבה לשכבה על מנת להאיץ את התהליך ולהוסיף עוד חומרים מזינים חשובים לגידולים השונים. לדוגמא קומפוסט גמור כדי להוסיף מיקרואורגניזמים לתהליך, ארוחת אספסת על מנת להעשיר את התערובת בחנקן, ניתן להוסיף אבק סלע כתוש כדי להעשיר את הקומפוסט במינרלים שונים ובחיידקים מזינים או להוסיף אפר שנשאר ממדורה או מהקמין כדי להעשיר את התערובת באשלגן ופחמן. 

זורקים לקומפוסט

איך מכינים?

אז איך מכינים קומפוסט? השיטות להכנת קומפוסט הן רבות ומגוונות אז הנה כמה שלבים וחוקים בסיסיים:

שלב ראשון - ריכוז הפסולת

השלב הראשון הוא איסוף הפסולת האורגנית אל תוך קומפוסטר (מיכל לייצור קומפוסט), או סתם אל תוך איזור מגודר בחצר. קומפוסטר הוא לא הכרחי אך תורם רבות לתהליך שמירה וניקיון בחצר ולהרחקת חיות לא רצויות (חתולים, זבובים, כלבים ועוד). 

שלב שני - גודל הרכיבים

חשוב לדעת שככל שהרכיבים שמוסיפים לקומפוסט הם קטנים יותר כך תהליך הפירוק יתרחש מהר יותר. לכן השלב השני מתמקד בחיתוך המרכיבים הגדולים לחתיכות קטנות .

שלב שלישי - מיקום הערימה

את הערימה יש למקם באזור מוצל באופן מלא או בחלקו על הקרקע על מנת המיקרואורגניזמים השונים יוכלו להגיע אל הערימה, להתחיל בפעילותם ובמקביל נוזלים יוכלו להתנקז מהערימה. דבר נוסף שחשוב או לספק אוורור לערימה, ניתן לעשות זאת על ידי מיקום ענפים בתחתית הערימה. 

שלב רביעי - עבודה בשכבות

קומפוסט טוב ואיכותי דורש עבודה נכונה בשכבות, על כל שכבה של חומרים ירוקים- רטובים (עתירי חנקן) נכסה מיד בשכבה של חומרים חומים- יבשים (עתירי פחמן). 

שלב חמישי - "בישול"

כאשר נגיע לגודל הרצוי של הערימה נניח לה להתבשל. כל מה שאנחנו צריכים לדאוג לו בשלב זה שהלחות בערימה תישאר ותתחיל להתחמם. החום חיוני להשמדת מזיקים לא חיוניים. ככל שהזמן יעבור הערימה תצמצם את הגודל שלה מה שמעיד על תהליך "בישול" מוצלח.

חום ומיקרואורגניזמים בקומפוסט

חום

חום הוא בעצם התוצאה של הפעילות של אותם מיקרואורגניזם, הוא ההוכחה שלנו שמתקיימת פעילות אינטנסיבית, ליצירת קומפוסט מוגמר. הטמפרטורה של הערימה לא משפיעה על הזמן שיקח לתהליך הפירוק או על היעילות שבה הוא יתבצע אבל היא כן יכולה להעיד על איזה חיידקים פעילים באותו רגע. ישנם 3 סוגים מרכזיים של חיידקים שאחראים על עיכול החומרים בערימה של הקומפוסט וכל אחד מהם יעיל יותר בטמפרטורות שונות.

מיקרואורגניזמים

פסיכופרופילים

אלו חיידקים אשר עיקר פעילותם מתבצעת בטמפרטורות נמוכות: מ 2 עד 20 מעלות. בזמן שהם מעכלים את אותם חומרים עתירי פחמן הם פולטים חום ובכך הם יכולים להעלות את הטמפרטורה של ערימת הקומפוסט בערך ל15-20 מעלות. יש לזכור שאלו חיידים שיכולים לפעול גם בחורף. 

המזופילים

אלו חיידקים אשר עיקר פעילותם מתבצעת בטווח הטמפרטורות שבין 15 ל37 מעלות צלזיוס. חיידקים אלו אחראים למרבית עבודת הפירוק, במידה ויש להם מספיק מים פחמן אוויר וחנקן. 

התרמופילים

חיידקים הפועלים מטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס ומעלה והם אלו שמצליחים להעלות את הטמפרטורות מספיק גבוה כדי שזרעי עשבים ואורגניזמים הגורמים למחלות שונות ימותו. לתרמופילים מספיקים בין 3-5 ימים של 68 מעלות צלזיוס כדי שיצליחו לפעול בצורה הטובה ביותר ולבצע את עבודתם כראוי.  

קומפוסט חם מאוד

איך להעלות את חום ערימת הקומפוסט

ישנם דרכים שונות בהם אפשר להגביר את חום ערימת הקומפוסט שלכם אחת מהם היא על ידי הוספה של מנה מרוכזת של אותם מיקרואורגניזמים וחלבון והשנייה היא על ידי הוספה של חומרים פעילים אחרים כגון: הומוס, קומפוסט מוגמר וזבל נרקב.  

אוורור הקומפוסט

ישנם כמה דרכים לספק אוויר לערימה של קומפוסט בלי לדאוג כל הזמן להפוך ולערבב אותה. אחת מהם היא לבנות את הערימה על משטח עץ מוגבהה מעט כדי לאפשר לאויר להיכנס מלמטה. עוד דרך היא לייצר פתחי אויר בצדדים של מיכל הקומפוסט שלכם. ודרך נוספת  להעמיד צינור אחד או שניים מלאים חורים לאורכם במרכז הערימה כדי להחדיר את האוויר דרכם.

פינוי קומפוסט

פינוי ערימת הקומפוסט שלכם היא לא הכרחית אלא אם כן עניין המהירות הוא בעדיפות עליונה אלכם. מטרת הפינוי של הקומפוסט הוא כדי להחדיר חמצן לאותם מיקרואורגניזמים ועל מנת למזג חומרים שעוד לא התפרקו במרכז הערימה. במידה ואתם מחזיקים בערימת קומפוסט חמה מומלץ להפוך אותה כעבור כל 3-5 ימים או במידה והטמפרטורות מתחילות לרדת אל מתחת ל 43 מעלות. הקפידו לערבב את הערימה באמצעות את גינה או מעדר מכיוון שמדובר בטמפרטורות גבוהות במיוחד. 

תכונת הקומפוסט

איך נדע שהקומפוסט מוכן?

כאשר הטמפרטורה של הערימה נשארת די קבועה לא משנה כמה נהפוך ונערבב אותה הקומפוסט כנראה מוכן. אך ישנם עוד כמה סממנים המעידים על כך לדוגמה צבעו של הקומפוסט יהיה בין חום לשחור, הריח שלו יהיה נעים כמו ריח של אדמה לחה של יער והוא יתפורר בקלות. במידה ולא תוכלו להעמיס את הקומפוסט עם קלשון אלא תצטרכו להשתמש באת זו תהיה הוכחה ודאית לכך שהוא מוכן לשימוש. 

מה נעשה במידה ו..?

במקרה שערימת הקומפוסט שלנו מסריחה יש  להוסיף לה חומרים יבשים, במידה והיא מאוד מסריחה נסו להפוך את ערימת הקומפוסט. במידה והערימה יבשה מידי ניתן להרטיבה מעט בעזרת צינור, לערבב ולהגדיל אותה. במקרה שאתם מנסים להעלות את הטמפרטורות של ערימת הקומפוסט והן לא עולות נסו להפוך את הערימה ולערבבה. כאשר הערימה רטובה ודחוסה מומלץ להפוך ולהוסיף חומרים יבשים. במקרה ואתם מבחינים במזיקים ובמעופפים שונים על מנת למנוע זאת יש לשים פחות חומרים עסיסיים ולכסות תמיד בשכבת גזם. ובמידה והערימה מושכת חיות שאינן רצויות הימנעו מלהוסיף לה חלבון מהחי. 

כמה קומפוסט לפזר?

יש מספר גישות לפיזור קומפוסט אך יש לציין שטיב החומר הוא הפרמטר הכי חשוב. אם הקומפוסט סיים תהליך קומפוסטיה תקין אז אין דבר כזה יותר מידי! כאן חשוב לציין שאיכות הקומפוסט שתיקנו בהרבה משתלות ירוד ולא בהכרח בשל ולרוב הוא מורכב בעיקר מצואה של בעלי חיים, וזה אומר שכמות גדולה ממנו יכולה לשרוף לכם את הצמחים. (דרך טובה לדעת שקניתם קומפוסט בשל היא לוודא שהוא מריח כמו אדמת יער ולא כמו צואה)

בהנחה שיש ברשותכם קומפוסט בשל ואתם עדיין רוצים לדעת כמה קומפוסט לפזר אז יש שתי שיטות רווחות.

לערבב עם האדמה

השיטה הרווחת היא לערבב את הקומפוסט עם האדמה ביחס של 1 ל- 4,5 . זאת אומרת לערבב שק של 25 ליטר קומפוסט עם 2 שקים של אדמת שתילה 50 ליטר.

להשתמש כחיפוי

הדרך שאנחנו יותר מתחברים אליה היא שיטה שבא לא חופרים באדמה אלא מניחים שכבה של קומפוסט מעל האדמה ולתוכה שותלים את השתילים. באופן כזה אנו גם מזינים את האדמה, גם שומרים עליה מחשיפה לשמש וגם מצמצמים את כמות העשבים הגדלים סביב הגידולים שלנו. 

במידה והקמתם ערוגה חדשה אנו ממליצים לשים שכבה של 10 ס"מ פחות או יותר, וכל שנה לקראת החורף להוסיף שכבה נוספת של 5 ס"מ.

מילים אחרונות

מקווים שסיפקנו לכם את כל המידע לו הייתם זקוקים אודות מהו קומפוסט, איך הוא תורם לקרקע ממה הוא מורכב ,מה חשוב לדעת ועל מה לשים לב כאשר מייצרים אחד משלנו בבית. 

כתבות נוספות

שאלות נפוצות על קומפוסט

שאלות נפוצות על קומפוסט

הקומפוסטר לא סתם הפך להיות חברו הטוב של האדם, האדמה וגם היקום מודה לנו על כל גרם של זבל אורגני שלא נקבר או מושלך לפח.

חממה טיפולית

חממה טיפולית

מאז ומתמיד ידענו שישנו קשר ישיר וחיבור עמוק בין הנפש לטבע, ולגבי הקשר בין הנפש לגוף אין לנו כל ספק. אבל אם לרגע ניקח את

איזה קומפוסטר מומלץ לרכוש?

קיימים היום בשוק המון סוגי קומפוסטרים, כשכל אחד נראה ומתנהג קצת שונה מחבריו הקומפוסטרים. איך בכל זאת בוחרים את המומלץ ביותר? על רגל אחת –

גידול הידרופוני בחממה ביתית

גידול הידרופוני בחממה ביתית

גידול הידרופוני בחממה ביתית – פרי עץ הדעת שמשגע את עולם הגינון הפרטי! לא פעם שמענו את ההתלהבות בקולם של מי שמגדל הידרופוני ואם גם

חממה ביתית על שטח חקלאי

חממה ביתית לא רק לגידול צמחים

כשאנחנו חושבים על חממה אנחנו ישר חושבים על גידול צמחים אבל תתפלאו לדעת שיש עוד הרבה אפשרויות יצירתיות. חממה ביתית יכול להיות בדיוק המבנה שאתם

שתפו

גלילה לראש העמוד
מנעול פתוח
כיף שחזרת
דילוג לתוכן