גידול ירקות בבית ואנשים ששווה לעקוב אחריהם ביוטיוב
האהבה לגידול ירקות בבית יכולה לזרום לנו בווריד מלידה, או שהיא יכולה להתגנב אלינו יום אחד מבלי שנשים לב. כך או כך, דבר אחד בטוח…
משפחת הדלועים היא משפחה מצוינת לגידול בחממות ביתיות בעיקר מהסיבה שהמשפחה הזאת חובבת חום ורגישה לקור ולכן האקלים בתוך החממה הביתית שלכם יכול להיות בדיוק מה שהיא צריכה. אבל יש גם כמה אתגרים בגידול דלועים בחממות ביתיות- על האתגרים הללו נדבר בכתבה הבאה.
משפחת הדלועים היא משפחה בינונית הכוללת 125 זנים ו- 825 מינים שונים. אבל כשתשמעו מישהו מדבר על דלועים לרוב הוא מתכוון לאחד מהצמחים הבאים: מלפפון, קישוא, דלורית, דלעת, מלון או אבטיח.
בארץ רוב גידולי המלפפונים והקישואים נעשים בחממות סגורות לעומת הדלעות, המלונים והאבטיחים שגדלים בשדה פתוח.
צמחי משפחה זו הם לרוב חד שנתיים משתרעים או מטפסים בעזרת קנוקנות.
הפרח האופייני למשפחת הדלועים הוא בעל 5 עלי כותרת בצבע צהוב- כתום.
תכונה אופיינית נוספות לדלועים היא היותם פרחים חד-מיניים, כלומר, בעלי איברים נקביים בפרח אחד וזכריים בפרח אחר. חלק מהמינים הם חד- ביתיים, כלומר כל הפרחים באותו שתיל יהיו זכר או נקבה וחלק דו ביתיים, כלומר על אותו הצמח מתקיימים פרחים זכריים ונקביים גם יחד. (זכרו נתון זה שנדבר על הפרייה).
גידול דלועים הוא מהנה נורא ויחסית קל לגידול.
גידול דלועים מתחיל בזירעה, בחממה הביתית שלנו נוכל להתחיל לזרוע כבר בסוף החורף. באופן כללי נעדיף לשתול את כל סוגי הדלועים ממש איך שמתחיל האביב. כדי להקל על קליטת הצמח נשתול בשעות אחה"צ הקרירות, בימים הראשונים שלאחר השתילה נשקה מספר השקיות עדינות ביום, על מנת לצנן את סביבת הצמח ולספק לו לחות (רצוי להשקות בטפטוף על מנת למנוע התפתחות מחלות עלים). הקפידו על שתילה מרווחת מכיוון שהדלועים מתפרסים על שטח רחב.
קרקע מאווררת גם היא חשובה בגלל רגישות הדלועים למחסור בחמצן בקרקע.
שני דברים אחרונים ולא פחות חשובים – צריך לדאוג לניקוז טוב של המים ולקרקע עשירה בקומפוסט כדי שהירקות/ פירות עצמם יהיו באיכות טובה.
גידול דלועים לרוב נעשה בהדלייה (לתלות את הצמח מלמעלה בעזרת קשירות) כדי לחסוך במקום ולאפשר גישה וטיפול בשתיל וזה אף מרחיק מהצמח מחלות הקרובות לקרקע, כמובן שלא כל הדלועים יכולים להיות תלויים (אבטיחים, דלעות וכו' למרות שגם זה עושים ותולים אותם ברשתות) אך אנו נתמקד בדלועים הטובים לגידול בחממות .
אמנם אמרנו שדלועים אוהבים חום אבל גם לזה יש גבול. בשיא הקיץ לא נצליח בגידול דלועים ללא קירור והצללה. החום הקיצי מקשה מאוד על ההפריה ומושך כנימות ומחלות שונות הפוגעות בצמח.
על מנת לאפשר זרימה יותר טובה של נוזלים לאורך השתיל בתחילת הגדילה של הצמח נחתוך הסתעפויות ונאפשר מין שורש אחד עבה שיהיה כמו "הגזע" של הצמח.
גידול דלועים בחממות מצריך הפריה. בשלבים הראשונים של הגידול רצוי לקטום את הפרחים ולהשקות כל יום עד שהצמח יתבסס ויפתח מערכת שורשים בריאה, ככל שהצמח גדל אפשר לצמצם את כמות המים. איך נדע שאנחנו משקים יותר מידי? נסתכל בבוקר על הפריחה ונראה האם גדלים רק פרחי זכר (ראו פסקה הבאה)- אם יש רק פרחי זכר זה מעיד שהצמח מבסוט ועוד לא רואה סיבה להתרבות.
פרחי נקבה הם פרחים היוצאים מפרי קטנטן. לדוגמא- פרח נקבי של מלפפון יצא מקצה של מלפפון קטנטן באורך 1.5-2 סנטימטר.
פרח זכרי יהיה הפרח עצמו בלבד ללא תחילה של ירק/ פרי.
את הפרחים נפרה בשעות הבוקר בזמן שהפרחים עצמם פתוחים ועוד בתוליים.
בכדי להפרות נצטרך להעביר את האבקה של הפרח הזכרי לפרח הנקבי. נעשה זאת באחת משתי השיטות: נקטוף את הפרח הזכרי נפשיט או נקפל את עלי הכותרת שלו בעדינות ונצמיד לפרח נקבי או שנתשמש במכחול דק – נעביר את המכחול על הפרח הזכרי ומיד לאחר מכן על הפרח הנקבי.
המלפפונים הנמצאים בשוק היום גם הם גדלים בחממה ולאורך כל השנה, הם מלפפונים מזן מיוחד בעל חנטה פרתנוקרפית או בקיצור זן ספציפי שלא צריך האבקה. יש מגדלים שמתאימים זנים ספציפיים לכל עונה, זאת אומרת שיש זנים שעובדים טוב יותר בתנאים של אור וטמפרטורה גבוהים יותר ויש כאלה שעובדים יותר טוב באור וטמפרטורה נמוכים יותר.
אל תשכחו שגידול בחממות ביתיות מאפשר לכם שליטה, בקרה והתאמה של הדברים הנ"ל.
את המלפפון אוכלים לפני שהירק מבשיל עד הסוף, אם ניתן לו להבשיל הוא יהיה ענק, עם גרעינים, יותר מיימי ופחות טעים.
הדלייה מאפשרת חשיפה טובה יותר לאור ואוויר לכן רצוי להדלות עם חוט הקשור מלמעלה או שאפשר ללפף על מקל במבוק.
את הקשירות של ההדלייה מהצמח כלפי מעלה או הצידה יש לעשות בצורה יחסית רפויה שתרים את הצמח מצד אחד אך מצד שני לא תחתוך אותו או תפגע בו.
60 אחוז מהמלפפונים בארץ גדלים בחממות במושב אחיטוב שבעמק חפר ב- 3,4 מחזורים לאורך השנה.
המלפפונים גדלים עם דישון קבוע שמוזרם לתוך ההשקיה האוטומטית.
בגידול מקצועי לוקח בין 20 ל- 30 יום עד שיש מלפפונים מוכנים ובמקביל לזה תוך כ- 30 יום עד שהצמחים מגיעים לגובה של 2, 2.5 מטרים.
מתחילת מתן ירק עד העקירה זה חודש וחצי לערך. כל 48 שעות המגדלים עוברים על אותו השיח בכדי לעשות קטיף אך זה תלוי עונה. המדדים של משרד החקלאות לגידול מלפפונים בדונם אחד לאורך שנה (3 מחזורים) זה 30 טון.
מחלות אפשריות הן: כנימות, וירוסים, עש, חיפושיות, פטריות, קימחון וחשופיות שהשתיל קטנטן.
מזיקים בגידול הפרי הם ציפורים, וקטיף לא תקין.
בכדי למנוע ולצמצם מחלות יש לגזום עלים נגועים, להדלות, להשקות בטפטוף ולא על העלים ולדאוג לאדמה מאווררת ומנוקזת היטב.
הנתונים הללו כלליים מאוד ומשתנים בעיקר לפי סוג הזן שאותו אתם מגדלים
בסוף החורף זה זמן מצויין לזרוע בתוך החממה. אך לכל זן חוקים משלו
2-6 סנטימטרים
רוב הזרעים נובטים תוך 5 עד 10 ימים.
בראשית האביב. בגידול נכון בחממות יכול הצמח להניב פרי כל השנה
זריעה - 15 עד 25 מעלות. גידול - 15 עד 35 מעלות
בשבועיים הראשונים כל יום ולאחר מכן אפשר לצמצם (יש להשקות יותר כשיש
גלי חום)
50 - 20 סנטימטר
אפשרי
שמש מלאה אך לא בשיא הקיץ
40 - 30 סנטימטר
טובה רק בתהליך הנביטה והזריעה. כשהצמח בוגר זה יוצר מחלות
אדמה מאווררת ומקומפסטת בעלת ניקוז טוב
טבעלו שמה לעצמה מטרה להיות החברה המובילה בתחום הגידולים בחממות ביתיות. אנו רואים בגידול יבול באופן עצמאי כמטרה חשובה לאנושות. היכולת לגדל את האוכל שאתם אוכלים נראה לנו חשובה מאין כמוהה.
לכן אנו עומלים על הקמת קהילה גדולה ורחבה בה כל המידע על גידול בחממות ביתיות יהיה זמין ונוח. נערוך ניסויים ונעדכן מהשטח. רוצים להיות חלק מהמשפחה?
הקישואים הנמצאים בשוק היום גם הם גדלים בחממה ולאורך כל השנה, כיום יש מספר זנים שאפשר למצוא והם מעניינים לא פחות מהקישוא הסטנדרטי הנקרא קישוא בלדי. זנים נוספים שהצטרפו אלינו אחרי פיתוח במכון הוולקני נקראים: גולדי (צהוב), זוקיני (ירוק עד), עגול וכוכבי וכן גם את הפרחים אוכלים.
את הקישואים אוכלים בערך 40, 50 יום מרגע השתילה, גם את הקישוא אוכלים לפני שהוא מבשיל עד הסוף, אם ניתן לו להבשיל הוא יהיה ענק, עם גרעינים, יותר מיימי ופחות טעים.
כמו במלפפון מחלות אפשריות הן: כנימות, וירוסים, עש, חיפושיות, פטריות, קימחון וחשופיות שהשתיל קטנטן.
מזיקים בגידול הפרי הם ציפורים, וקטיף לא תקין.
בכדי למנוע ולצמצם מחלות יש לגזום עלים נגועים, להשקות בטפטוף ולא על העלים ולדאוג לאדמה מאווררת ומנוקזת היטב.
אם מגדלים בחוץ יש לחסות ברשת הגנה.
בסוף החורף זה זמן מצויין לזרוע בתוך החממה. אך לכל זן חוקים משלו
8-10 סנטימטרים
רוב הזרעים נובטים תוך 5 עד 10 ימים.
בראשית האביב. בגידול נכון בחממות יכול הצמח להניב פרי כל השנה
זריעה - 15 עד 25 מעלות. גידול - 15 עד 35 מעלות
בשבועיים הראשונים כל יום ולאחר מכן אפשר לצמצם (יש להשקות יותר כשיש
גלי חום)
או שהאדמה חולית
40 - 30 סנטימטר
אפשרי
שמש מלאה אך לא בשיא הקיץ, רצוי במקום עם מעט רוח
40 - 30 סנטימטר
טובה רק בתהליך הנביטה והזריעה. כשהצמח בוגר זה יוצר מחלות
אדמה מאווררת ומקומפסטת בעלת ניקוז טוב
את הדלעת הסטנדרטית לא נגדל בחממה ביתית מכיוון שהיא ענקית ולכן תתפוס את כל המקום. אך נוכל לגדל דלעות אחרות כגון: דלעת ערמונים, דלורית ועוד. גידול דלעת קטנה מאפשר הדלייה ולכן הן יתאימו יותר לגידול בחממות.
את הדלורית נוכל לאחר שהיא שינתה את צבעה לכתום ושהעוקץ שלה התייבש, זה יקרה בערך לאחר 4 חודשיים ממועד הזריעה ויכול לתת פרי עד 7 חודשים פחות או יותר. את דלעת הערמונים נוכל רק כאשר הצבע הפנימי של הדלעת הוא כתום חזק ולא צהבהב.
את הדלועים רצוי לשתול בין מרץ למאי בתנאי שמש מלאה ולהדלות בכדי להרחיק אותם מהקרקע ובכך למנוע גישה של חרקים ומזיקים. הדלורית דורשת השקייה בינונית והאבקה של דבורים (או ידנית כמובן)
המזיקים הנפוצים בדלורית הן תולעים, פטריות וקימחון.
בכדי למנוע ולצמצם מחלות יש לגזום עלים נגועים, להשקות בטפטוף ולא על העלים ולדאוג לאדמה מאווררת ומנוקזת היטב.
בסוף החורף זה זמן מצויין לזרוע בתוך החממה. אך לכל זן חוקים משלו
1-2 סנטימטרים
רוב הזרעים נובטים תוך 4 עד 10 ימים.
בין מרץ למאי זה הזמן האידיאלי
זריעה - 15 עד 25 מעלות. גידול - 15 עד 35 מעלות
השקייה בינונית (יש להשקות יותר כשיש
גלי חום)
או שהאדמה חולית
70 - 30 סנטימטר
אפשרי
שמש מלאה אך לא בשיא הקיץ, רצוי במקום עם מעט רוח
40 - 30 סנטימטר
טובה רק בתהליך הנביטה והזריעה. כשהצמח בוגר זה יוצר מחלות
אדמה מאווררת ומקומפסטת בעלת ניקוז טוב
כל הזמן משתפרים עם גידול דלועים, משנה לשנה נהיים מגדלים יותר טובים.
הדלועים הם נפלאים מבחינה בריאותית, הם בעלי ערך קלורי נמוך ללא שומן וללא כולסטרול אך הם עשירים בסיבים תזונתיים ובנוגדי חמצון חשובים. בדלועים נמצא גם מגנזיום וחומצה פולית, אשלגן וגם ויטמינים נוספים. בתאבון
האהבה לגידול ירקות בבית יכולה לזרום לנו בווריד מלידה, או שהיא יכולה להתגנב אלינו יום אחד מבלי שנשים לב. כך או כך, דבר אחד בטוח…
הקומפוסטר לא סתם הפך להיות חברו הטוב של האדם, האדמה וגם היקום מודה לנו על כל גרם של זבל אורגני שלא נקבר או מושלך לפח.
מאז ומתמיד ידענו שישנו קשר ישיר וחיבור עמוק בין הנפש לטבע, ולגבי הקשר בין הנפש לגוף אין לנו כל ספק. אבל אם לרגע ניקח את
קיימים היום בשוק המון סוגי קומפוסטרים, כשכל אחד נראה ומתנהג קצת שונה מחבריו הקומפוסטרים. איך בכל זאת בוחרים את המומלץ ביותר? על רגל אחת –
גידול הידרופוני בחממה ביתית – פרי עץ הדעת שמשגע את עולם הגינון הפרטי! לא פעם שמענו את ההתלהבות בקולם של מי שמגדל הידרופוני ואם גם
כשאנחנו חושבים על חממה אנחנו ישר חושבים על גידול צמחים אבל תתפלאו לדעת שיש עוד הרבה אפשרויות יצירתיות. חממה ביתית יכול להיות בדיוק המבנה שאתם