fbpx
קומפוסטציה תחת זכוכית מגדלת

קומפוסטציה ביתית למתקדמים

הכתבה הבאה מיועדת לאנשים שרוצים להעמיק יותר לתוך התהליך של הקומפוסטציה בכדי לדעת לייצר קומפוסט ביתי איכותי באמת ולא מפחדים ממדידות וממעקב רציף. מהם השלבים בתהליך הקומפוסטציה? איך יודעים שהקומפוסטציה התבצעה כמו שצריך ושהקומפוסט בשל? ומה המשמעות של שימוש בקומפוסט לא בשל? אם השאלות האלו מעניינות אתכם - הכתבה הזאת תהיה אפקטיבית בשבילכם.

תוכן עניינים

קומפוסטציה, קומפוסט וקומפוסט בשל

תחילה, נגדיר מהי קומפוסטציה. ובכן, קומפוסטציה היא תהליך שמתרחש בחומר אורגני בנוכחות חמצן ומשגשג בתנאי חום. בתהליך הקומפוסטציה, החומר האורגני נצרך ע"י אוכלוסיות מגוונות של מיקרואורגניזמים ולאחר תקופה מסויימת מגיע להתייצבות. בנקודה זו, רב התרכובות האורגניות התפרקו ויש איזון בין קצב הפירוק שלהן לבין קצב ייצורן מחדש. בסוף תהליך הקומפוסטציה מתקבל התוצר, הקומפוסט. קומפוסט טוב הוא קומפוסט בשל שסיים את תהליך הקומפוסטציה במלואו.

למה לקמפסט?

ייצור קומפוסט מהפסולת האורגנית הביתית היא דרך מתבקשת, יעילה חינמית ואקולוגית. פסולת אורגנית אשר מושלכת לפחים, היא אוצר מבוזבז. מהפחים מוסעת הפסולת למטמנות ושם נקברת באדמה. בנוסף לקומפוסט הפוטנציאלי שאנחנו מפסידים, אנחנו תורמים לזיהום אוויר כתוצאה מהשינוע של הזבל האורגני מהפח ברחוב אל מרכזי טיפול אשפה ומשם למטמנות. אם כל זה לא מספיק, מיותר לציין שפסולת שמוטמנת בקרקע מזהמת במיוחד, אחראית על פליטת גזי חממה ובעייתית גם מבחינת עתודת הקרקע שהיא מצריכה. על פי הערכה מגיעים לחירייה יותר מ-1300 טון פסולת אורגנית מידי יום! לא חבל?

בשנים האחרונות ניתן לראות עליה בייצור הקומפוסט הביתי ובשימוש בקומפוסטר ביתי בכל רחבי הארץ, גם במרחב הכפרי וגם במרחב העירוני. אפילו האקדמיה ללשון עברית כבר קבעה את החלופות העבריות למילים הלועזיות. לאחר התלבטות בין השורש רק"ב והשורש דש"ן ופנייה לציבור בבקשה לעזרה נבחר השורש דש"ן ונקבעו המילים: דְּשׁוֹנֶת עבור קומפוסט ו- מַדְשֵׁן עבור קומפוסטר. נחמד לא?

מהם השלבים בתהליך קומפוסטציה תקין?

ישנם שלושה שלבים מרכזיים בתהליך קומפוסטציה תקין שבסופו מתקבל קומפוסט בשל. משך הזמן של כל שלב ושלב משתנה כתלות בשיטת הקומפוסטציה ואופן ניהול התהליך, בתנאים שאנחנו דואגים או לא דואגים לקיים ובחומר האורגני שאנחנו משליכים לקומפוסטר. כאשר שלושת השלבים האלה מתרחשים בערמת הקומפוסט שלכם אפשר לומר שתהליך הקומפוסטציה היה תקין.

שלב ראשון

השלב הראשון בתהליך הקומפוסטציה נקרא השלב המזופילי. טמפרטורת הקומפוסט היא סביב ה-40 מעלות צלזיוס. יש גדילה עוצמתית של בקטריות ומיקרואוגנזימים שונים שיקחו חלק בתהליך הקומפוסטציה. הסוכרים והעמילנים שנמצאים בקומפוסט מתחילים להתפרק.

שלב שני

השלב השני בתהליך הקומפוסטציה הוא השלב התרמופילי. הטמפרטורה בשלב זה נעה בין 40-70 מעלות צלזיוס. שלב זה נמשך בממוצע בין מספר שבועות לבין חודשיים אך כאמור תלוי בגורמים רבים. אוכלוסיות המיקרואוגנזימים בשלב זה כבר פחות מגוונות. החלבונים, השומנים והצלולוז מתחילים להתפרק גם הם. בסוף השלב הזה הקומפוסט שלנו נחשב לקומפוסט "צעיר". סביר שכבר לא נבחין בחומרים קלים לפירוק כמו דשא או עלי חסה אבל כן נבחין בחתיכות עץ או חומרים סיביים אחרים. כמו כן, יתכן והקומפוסט הצעיר הזה מכיל תוצרי ביניים רעילים לכן אנחנו ממליצים להתאפק ולחכות שהקומפוסט יבשיל. אם בכל זאת מתעקשים להשתמש בו צריך מאוד להיזהר, מומלץ להשתמש בכמות קטנה ולקחת בחשבון שיש צמחים רגישים יותר או פחות לתוצרי הביניים הרעילים.

שלב שלישי

השלב השלישי והאחרון בתהליך הקומפוסטציה הוא שלב ההבשלה. הטמפרטורה צונחת בהדרגה למתחת ל-40 מעלות צלזיוס ולאט לאט מתייצבת ונשארת קבועה. אפשר להגיד שבשלב זה תהליך הקומפוסטציה הושלם. הרב המוחלט של החומר האורגני התפרק, אם כי עדיין מתרחש פירוק איטי של ליגנין, חומר חזק וקשיח שמצוי בדפנות של תאי צמחים, וחומרים עמידים אחרים. בסוף השלב הזה ניתן להגיד על הקומפוסט שהוא כבר קומפוסט בשל. אין כל חשש להשתמש בו בכמויות גדולות והסיכון לרעילות הוא נמוך מאוד.
גרף שלבי הקומפוסטציה

תהליך קומפוסטציה תקין

האם לקומפוסט יש השפעות שליליות?

לשילוב של קומפוסט באדמה יש יתרונות רבים בניהם הזנת הצמחים, שיפור מבנה הקרקע, שיפור כושר החזקת המים בקרקע והתמודדות נגד מחלות. על כך תוכלו לקרוא עוד בכתבות שלנו: קומפוסט כאמצעי לדיכוי מחלות קרקע ו-כל מה שרציתם לדעת על קומפוסט

יחד עם זאת, הקומפוסט עלול לגרום לתופעות שליליות והוא גם יכול לפגוע ביבול אם השימוש בו לא נעשה כמו שצריך. שימוש בכמות גדולה מידי של קומפוסט יכול לפגוע במוליכות הקרקע, ואם הקומפוסט מכיל רמות גבוהות של מתכות כבדות הוא יכול לגרום להרעלת הצמחים או לפגוע בתהליכים ביוכימים המתרחשים בתוך הצמח שאחראים על הספקת הנוטריינטים לצמח. מעבר לכך, הסיבה הנפוצה ביותר להשפעה שלילית של קומפוסט הוא שימוש בקומפוסט לא בשל או לא יציב. הדבר נכון גם בשימוש בקומפוסט הביתי וגם בשימוש בקומפוסט תעשייתי. הרבה פעמים, לנו כצרכנים, אין כל דרך לדעת האם הקומפוסט שרכשנו בשל או לא.

הכנת קומפוסט

למה חשוב להשתמש בקומפוסט בשל?

האפקט העיקרי של שימוש בקומפוסט לא בשל הוא חסימה של חנקן זמין בקרקע ע"י אוכלוסיות חיידקים. הדבר גורם למחסור חמור של חנקן בצמח, להרעבת חנקן ולבסוף לפגיעה בצמח וביבול. חסימת מינרל החנקן בקרקע נגרמת עקב יחס פחמן/חנקן (C/N) גבוה שמאפיינת בדר"כ קומפוסט לא בשל. כשזה המצב, גדלה אוכלוסיית המיקרואורגניזמים בקרקע אשר מפרקת את שאריות הפחמן (C) ,שמקורו בחומר האורגני, ומשתמשת בחנקן (N) שבקרקע לגדילה שלה במקום שיהיה זמין לצמח. 

חוץ מאשר להגדיל את תכולת החנקן הפירוק המהיר של קומפוסט לא בשל יכול לגרום לנזקים חמורים אחרים בקרקע ובצמחים ולעקב נביטת זרעים. שימוש בקומפוסט לא בשל יכול גם לעלות את חומציות הקרקע ולפגוע בשורשים. בקיצור, לא כדאי לקחת סיכון אלא לחכות ולוודא שכל שלבי הקומפוסטציה התבצעו כמו שצריך.

איך יודעים שתהליך הקומפוסטציה הושלם ושהקומפוסט מוכן ובשל?

בעולם החקלאות וניהול הפסולת, יש שיטות מגוונות שנעשות במעבדה באמצעות מכשור מיוחד כדי לקבוע האם הקומפוסט בשל או לא. לרב לא מסתפקים בשיטה אחת אלא בשילוב של כמה. לדוגמא, יש בדיקה שסופרת את כמות המקיראורגנזימים בקומפוסט. לקראת סוף תהליך הקומפוסטציה המספר שלהם יורד ולכן שיטה זו יכולה לנבא באיזה שלב בתהליך הקומפוסטציה נמצאים. אנליזה נוספת, בודקת את צריכת החמצן ע"י המיקראורגנזימים הנמצאים בקומפוסט, זו עולה בתחילת תהליך הקומפוסטציה ועם הזמן יורדת. יש גם אנזליות הבודקות את הרכב וכמות החומרים הרקבוביים שבקומפוסט ועוד ועוד. 

בקיצור, השיטות רבות ומגוונות אבל לא מתאימות לביצוע ביתי. אבל, אל יאוש, מיד נציג בפניכם שיטות פשוטות שכן ניתן לעשות בבית, ואת הקרטריונים שניתן לעקוב אחריהם בכל זמן. קריטריונים אלו יתנו לנו הערכה גסה לגבי מצב בשלות הקומפוסט.

טמפרטורת הקומפוסט

טמפרטורת ערימת הקומפוסט משקפת, בין היתר, את הפעילות המיקרוביאלית שמעורבת בתהליך פירוק החומר האורגני. כשמניחים ערמה גדולה של חומר אורגני בקומפוסטר, הטמפרטורה אמורה לעלות במהלך הימים הראשונים, להישאר בפיק של 60-70 מעלות צליוס למשך מספר ימים ואז לרדת בהדרגה עד להתייצבות. הטמפרטורה יכולה להעיד על סיום השלב התרמופילי בתהליך הקומפוסטציה, שבו הקומפוסט כבר משיג רמה מסויימת של בשלות. מחקרים רבים טוענים כי קומפוסט הוא בשל דיו כאשר הטמפרטורה נשארת פחות או יותר קבועה ולא משתנה כאשר הוכפים את ערמת הקופוסט או מערבבים אותה. באתר תוכלו למצוא מד טמפרטורה שמתאים בדיוק בשביל זה. הטמפרטורה היא תוצר נלווה לתהליך הפירוק האירובי שמבוצע ע"י המיקרואורגניזמים אבל יש לה גם חשיבות בפני עצמה. במידה וקיימים *פתוגנים במצע היא מסייעת בהשמדתם ובמידה וקיימים זרעים של צמחים לא רצוים (עשבי בר או מינים פולשים) היא תפגע ביכולת הנביטה והצמיחה שלהם. בקומפוסט בשל להבדיל מקומפוסט צעיר לא נראה עלייה בטמפרטורה. *פתוגנים הם מכלול המנגנונים שבאמצעותם אורגניזמים גורמים למחלות.
מד טמפרטורה על קומפוסטר מסתובב 210

ריח הקומפוסט

הריח הלא נעים שנידף מערימת זבל אורגני פוחת במהלך השלב הראשון של תהליך הקומפוסטציה, השלב המזופילי, ונעלם בסוף תהליך הקומפוסטציה כולו. במהלך השלב המזופילי נוצרות תרכובות אורגניות שהן למעשה תרכובות ביניים בדרך ליצירת קומפוסט. הנפוצות שבהן הן חומצות שומן ואחריהן מולקולות אלכוהול, אלדהידים וקטונים, אלו בעלי ריחות עדינים יחסית. במהלך השלב הטרמופילי, ריאקציות תרמו-כימיות, בטמפרטורות גבוהות, מתרחשות ויוצרות חומרים נדיפים כמו פיריזין (pyrazine) ופירידין (pyridine) או מולקולות נדיפות אחרות המכילות גופרית שאת הריח שלה כולנו מכירים. האוויר, שפוגש באופן טבעי את הקומפוסט שבתוך הקומפוסטר, מושך ומעלה איתו חומרים נדיפים שמקורם בתרכובות האלו וזו הסיבה לריח החזק והאופייני שמגיע אלינו. לאחר מכן, פליטת הריח צונחת משמעותית ומופיעה רק מידי פעם, בעיקר כאשר הופכים ערמת הקומפוסט (או מסובבים בקומפוסטר מסתובב). כאשר הופכים את הקומפוסט, הריח אמור להעלם תוך שעות בודדות.

ריח של אדמת יער

בסוף תהליך הקומפוסטציה, כאשר מושגת בשלות אופטימלית של הקומפוסט, לא אמור להיות ריח רע בכלל גם כאשר מערבבים או הופכים את הקומפוסט. בשלב הקומפסטציה האחרון, כשהקומפוסט בשל הוא אמור להריח כאדמה לחה או כאדמה אחרי הגשם. אגב, מי שאחראית על הריח האדמתי הזה היא בין היתר מולקולה נדיפה בשם ג'יוסמין (geosmine). היא גם המולקולה שאחראית לטעם האדמתי של ירקות שורש למיניהם.

צבע הקומפוסט

קל מאוד לעקוב בעין אחרי השתנות הצבע של החומר האורגני. במהלך תהליך הקומפוסטציה מתרחשות התכהות או השחמה של החומר האורגני בתוך הקומפוסטר. התוצר הסופי לאחר תקופה ארוכה דיה של בשלות הוא בעל צבע חום כהה או כמעט שחור.

עשיתם לי חשק לקמפסט, איך עושים קומפוסט?

ישנן דרכים רבות להכנת קומפוסט אבל את כולן ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: קומפוסטציה שמתרחשת באופן טבעי ואיטי בערמות אשפה וקופוסטציה שמתרחשת במיכל סגור, כמו למשל בקומפוסטר ביתי. בעזרת השיטה השניה והשימוש בקומפוסטר ביתי ניתן לשלוט בתהליך טוב יותר ולכן תהליך הקומפוסטציה הוא מהיר יותר. עוד על איך מכינים קומפוסט תוכלו למצוא בכתבה: כל מה שרציתם לדעת על קומפוסט.

כתבות נוספות

קומפוסט כאמצעי לדיכוי של מחלות קרקע

קומפוסט כאמצעי לדיכוי של מחלות קרקע

רוצים לגדל גינה אורגנית ולא רוצים להשתמש בריסוסים כדי להתמודד עם מחלות קרקע או למנוע אותם? בוודאי תשמחו לשמוע שקומפוסט יכול להיות התשובה שאתם מחפשים.

גדלו אדמה בריאה

גדלו אדמה בריאה

האדמה היא דבר חי, אדמה בריאה היא מקום שוקק חיים. כשהאדמה חיה בהרמוניה עם החיים בה, היא מהווה בסיס נהדר לגידול צמחים יפהפיים ואוכל בריא.

גידול שום

גידול שום

תמיד רציתם לגדל שום ולא ידעתם איך? מה התנאים המתאימים? ועל מה חשוב להקפיד כדי להצליח ליהנות מגידול שום טרי וטוב? אספנו עבורכם את כל

תה קומפוסט

תה קומפוסט הוא בעצם דשן נוזלי שנחלט מקומפוסט, הוא מעשיר את האדמה במהירות ולכן גורם לצמחים להיות גדולים יותר, טעימים יותר, בריאים יותר ועמידים יותר.

ירקות חורף וגידולם

על ירקות חורף וגידולם

רוצים להנות מירקות חורף טריים מהגינה שלכם ולא יודעים איך? או מה בכלל ניתן לשתול בעונה זו? המשיכו לקרוא ותגלו את כל התשובות שחיפשתם. החורף

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
טבעלו לוגו
כיף שחזרת
דילוג לתוכן